ה"פ
בית המשפט המחוזי מרכז
|
24682-11-10
19/11/2012
|
בפני השופט:
אהרן מקובר
|
| - נגד - |
התובע:
ניר צבי (כפר ארגנטינה) אגודה שיתופית של יהודי ארגנטינה בישראל בע"מ
עו"ד עמירם עדיני
|
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד ד. קמחי
|
| פסק-דין |
מבוא
- תובענה בדרך המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי שיצהיר כי המבקשת זכאית לכך שקרקע בשטח של כ- 22 דונם תצורף לשטח המשבצת שלה, ולהורות למשיב ליישם את החלטת ועדת הקרקעות העליונה ברשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר ולצרף קרקע זו לשטח המשבצת של המבקשת.
עיקר העובדות הצריכות לעניין
- המבקשת - ניר צבי (כפר ארגנטינה) אגודה שיתופית של יהודי ארגנטינה בישראל בע"מ מנהלת את מושב ניר צבי (לשעבר כפר ארגנטינה) (להלן:
המושב"), שהוקם בשנות ה- 50 של המאה הקודמת על ידי ציונים מעולי ארגנטינה.
במושב קיימות 87 נחלות חקלאיות, ו- 57 משקי עזר (לפי המינהל - 49) ומגרשי מגורים, המוחכרים על ידי המשיב - מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "
המינהל") למושב, בחוזה חכירה - חוזה משבצת דו-צדדי (להלן: "
חוזה המשבצת").
- לטענת המושב, מאז הקמתו (למעלה מ- 50 שנה) הוא מחזיק בצמוד לצדו הצפון-מערבי של שטח המשבצת של המושב, חטיבת קרקע חקלאית בשטח של כ-54 דונם המצויים בגוש 4224, אותה הוא מעבד (לטענת המינהל - מדובר בכ- 15 שנים "לפחות"). במשך השנים, ועקב הפקעות, קטן שטח זה, וכיום הוא עומד על 22,738 מ"ר (להלן: "
השטח הנוסף"). השטח הנוסף, שהוא השטח נושא התובענה, לא נכלל בשטח המשבצת של המושב, אלא הושכר על ידי המינהל לאגודה בחוזה שכירות חקלאי. חוזה השכירות החקלאי האחרון בין המושב ובין המינהל לגבי השטח הנוסף נחתם בתאריך 22.12.03, לתקופה של 3 שנים, מיום 1.9.03 עד 31.8.06 (נספח א' בתצהיר מר יהושע (שועי) אדומי - סגן מנהל האגף החקלאי במינהל (להלן: "
אדומי"), נ/3). לטענת המושב, חוזה העיבוד האחרון היה בשנת 2000 ומאז לא היה חוזה חדש, למרות שהמושב ממשיך לעבד את השטח - ס' 7 בתצהיר דב בלגה - יו"ר האגודה (להלן: "
בלגה"), ת/4).
- חוזה המשבצת האחרון שנחתם בין המושב ובין המינהל נחתם בתאריך 1.1.03, לתקופה של שנה אחת (נספח א' בתצהיר בלגה, ת/4). בחוזה נכתב כי שטח המשבצת של המושב הינו 2,778 דונם, וכי במושב 49 משקי עזר. בחוזה זה, וכן בחוזי המשבצת שנחתמו בין המושב והמינהל לאורך השנים, לא נכלל השטח הנוסף בשטח המשבצת הקבוע של המושב.
לאור חילוקי הדעות בין הצדדים בעניין השטח הנוסף ודרישת המושב לצרפו לשטח המשבצת שלו, אין כיום חוזה חכירה חתום בין המושב והמינהל.
- בשנת 2000 פנתה האגודה למינהל בבקשה לצרף את השטח הנוסף של 22,738 מ"ר לשטח המשבצת של המושב. בעקבות הפנייה, התקיימו במהלך השנים תכתובות ופגישות שונות בין נציגי האגודה ונציגי המינהל בקשר לבקשה.
במקביל, פנתה האגודה אל רשות התכנון ולוועדת הקרקעות במשרד החקלאות, על מנת לקבל את המלצת משרד החקלאות לצירוף השטח הנוסף לשטח המשבצת של המושב.
- בשנת 2006 החליטה ועדת הקרקעות העליונה ברשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן: "
ועדת הקרקעות" ו- "
הרשות לתכנון"), להמליץ למינהל על צירוף השטח הנוסף לשטח המשבצת של המושב.
- בתאריך 27.10.09 דחתה הנהלת המינהל, בהחלטה מס' 2577, את בקשת המושב לצירוף השטח הנוסף לשטח המשבצת של המושב (להלן: "
החלטת המינהל"). החלטת המינהל שלא לצרף את השטח הנוסף למושב הייתה מהטעמים שהשטח הנוסף צפוי לשינוי יעוד, ושהאגודה לא הראתה שמדובר במקרה ייחודי. מכאן התובענה.
עיקר טענות המושב
- החלטת המינהל נגועה בחוסר סמכות. המינהל הוא גוף ביצועי בלבד ותפקידו לנהל את מקרקעי ישראל בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל, קרקע חקלאית תוחכר לפי המלצת שר החקלאות, וגבולות הקרקע ושטחה יהיו לפי המלצת שר החקלאות או המלצת ועדת הקרקעות. שיקול הדעת המינהלי נתון לשר החקלאות, ומיושם בפועל באמצעות הרשות לתכנון, לרבות ועדת הקרקעות שהוקמה לשם כך. החלטת ועדת הקרקעות אינה בגדר המלצה בלבד, אלא היא החלטה מחייבת ועל המינהל חובה ליישמה. בהתעלמותו מהחלטת ועדת הקרקעות ובהימנעותו מלאמץ את החלטתה חרג המינהל מסמכותו.
גם אם ועדת הקרקעות היא גוף מייעץ בלבד, היא בעלת הסמכות המקצועית ועל המינהל לאמץ את החלטתה בהיעדר טעמים מיוחדים. ועדת הקרקעות היא הגוף המקצועי אשר בחן את בקשת המושב, ולא היה מקום לסטות מהחלטתה.
- החלטת המינהל לדחות את בקשת המושב מהווה הפרה של הבטחה שלטונית. בתחילת שנות ה- 2000 הוכנה על ידי משרד הבינוי והשיכון תכנית שינוי יעוד לשכונת פרדס שניר בעיר לוד, הגובלת עם המושב (להלן: "
תכנית פרדס שניר"). האגודה הגישה התנגדות לתכנית פרדס שניר, משום שהתכנית חרגה לתוך שטח המשבצת של המושב וגרעה שטחים משטחי המושב. לטענת האגודה, בסופו של דבר היא הסכימה לתכנית פרדס שניר, בכפוף לכך שייבנה קיר באורך 1,200 מ' בתוך שטח המשבצת של המושב, וייסלל כביש עוקף לשכונת פרדס שניר על אדמות המושב. הסכמת האגודה נעשתה על סמך הבנה שהושגה עם מנהל מחוז המרכז במינהל כי כנגד גריעת שטח זה יפוצה המושב באמצעות השטח הנוסף שיצורף לשטח המשבצת שלו. הסכמת מנהל המחוז הייתה במסגרת סמכותו, ורק בעקבות הסיכום האמור נתנה האגודה את הסכמתה לגריעת השטחים מהמושב, ובכך שינתה את מצבה לרעה.
- החלטת המינהל אינה סבירה ואינה מידתית. השטח הנוסף מוחזק ומעובד ברציפות על ידי האגודה מאז הקמת המושב, ללא כל טענה נוגדת מצד המינהל, ולאיש זולת המושב אין צורך בו. השטח הנוסף דרוש למושב לצורך פרנסת חבריו. תפקיד המינהל לדאוג לכך שתושבי המושב יוכלו להתפרנס בכבוד. לא מדובר בשטח שהמינהל יכול לשווקו, ולכן צרוף השטח לשטח המשבצת של המושב לא תפגע במינהל. המינהל מעדיף להשאיר את השטח הנוסף במעמד של חוזה עונתי, למרות שהמושב זכאי לכך שהשטח יהיה חלק משטח המשבצת שלו, ובכך נפגע המושב באופן ממשי.
- החלטת המינהל נגועה בחוסר תום לב. המינהל מתעלם ממדיניות החכרת הקרקעות ומהחלטות ועדת הקרקעות, וכוונתו לנשל את המושב מהשטח הנוסף המגיע לו.
החלטת המינהל גם מושתתת על נימוקים חסרי יסוד, והיא פסולה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת